שדה ורבורג נחשב לאחד היישובים היוקרתיים והמבוקשים באזור השרון ובמרכז הארץ. המושב ממוקם בסמוך לכפר סבא, עם זמן נסיעה של כ 3 דקות בלבד למרכז העיר, ומשתייך למועצה האזורית דרום השרון.
הקמת המושב והעולים הראשונים
המושב הוקם בשנת 1938 על ידי עולים מגרמניה, ובהמשך הצטרפו אליו עולים מצ'כיה, הונגריה, פולין ומתיישבים נוספים מהארץ. שדה ורבורג נקרא על שמו של ד"ר אוטו ורבורג, פעיל ציוני, מדען ובוטנאי, שכיהן כנשיאה השלישי של ההסתדרות הציונית.
תפקידה של חברת רסקו בהקמת היישוב
חברת "רסקו", שהוקמה על ידי הסוכנות היהודית, הובילה צעירים וצעירות מהמעמד הבינוני להתיישבות באזור. המתיישבים הראשונים קיבלו קרקעות ומשאבים להקמת משקים חקלאיים ומשקי עזר, בתמיכת הלוואות מהסוכנות היהודית.
תנאי החיים בתחילת הדרך
עד להשלמת בניית הבתים במושב, התגוררו המשפחות הראשונות בכפר סבא ובמושב גן חיים. מדי יום הן הגיעו לשטח היישוב כדי להכין את הקרקע ולהקים את התשתיות הראשונות להתיישבות.
הקרקעות הראשונות ופיתוח המושב
למייסדי המושב הוקצו בתחילה 475 דונם שחולקו לשלושה אזורים שחוברו באמצעות דרכי עפר. במאי 1938 הוקם הסליק הראשון במושב, ולמחרת הגיעו המשפחות הראשונות להתיישבות קבועה במקום.
הרחבת שטחי המושב לאורך השנים
בשנת 1945 העבירה הקרן הקיימת לישראל חלק משטחי חוות קלמניה לטובת שדה ורבורג. בשנת 1951 הוקצו למושב כ 2,000 דונם נוספים, כחלק מתהליך ההתפתחות והתרחבות היישוב.
קליטת עולים וניצולי שואה
בין השנים 1949 ל 1951 נקלטו במושב משפחות של ניצולי שואה מהונגריה ומצ'כוסלובקיה. בנוסף הגיעו עולים מפולין ומרוסיה במסגרת "עליית גומולקה", לצד משפחות שהשתתפו במבצע "מן העיר אל הכפר".
תשתיות ופיתוח חקלאי
חברי המושב הפעילו באר מים מקומית כחלק מהפיתוח החקלאי של האזור. באותה תקופה קיבל היישוב גם שטחים נוספים מאדמות "פירס", שעליהם נבנתה בהמשך הרחבת הנחלות הראשונה במושב.
התפתחות שדה ורבורג לאורך השנים
בין השנים 1943 ל 1951 עבר המושב תהליך פיתוח משמעותי שכלל הרחבת שטחים, קליטת אוכלוסייה חדשה וחיזוק הקהילה המקומית, מה שהפך את שדה ורבורג לאחד המושבים המבוססים והמבוקשים באזור השרון.
